4,000 שבועות
Four Thousand Weeks

הנקודות החשובות בקצרה

• תוחלת החיים הממוצעת בעולם המערבי עומדת על כ-80 שנים, שהם קצת יותר מ-4,000 שבועות. 
• ההבנה שיש לו רק 4,000 שבועות לחיות היא שהניעה את אוליבר ברקמן לכתוב את הספר "4,000 שבועות" ("Four Thousand Weeks"). אחרי שנים שניסה שיטת פרודוקטיביות שונות, הבין ברקמן כי האובססיה שלו ליעילות הייתה בעצם אמצעי להדחיק שאלות כבדות יותר שניקרו לו בראש.
• תחום הפרודוקטיביות וניהול הזמן מתמקד ברובו בדרכים להספיק כמה שיותר משימות. הבעיה היא שהחיים דומים לריצה בלתי פוסקת על הליכון, כשהיכולת להשלים משימות מהר יותר שקולה להגברת הקצב.
• גם כשמצליחים להתייעל ולהספיק יותר עדיין יש תחושה שאין מספיק זמן. רוב האנשים מסתובבים בעולם עם תחושת אשמה מתמדת על כך שיש להם עוד דברים לעשות.
• הספר "4,000 שבועות" מנסה לגשת לנושא של ניהול זמן מכיוון שונה ומחפש דרך פחות מלחיצה (אך עדיין פרודוקטיבית) לחיות. 
• הקונספט של זמן כמו שאנחנו תופסים אותו כיום מייצג רק דרך אחת בלבד לחשוב על זמן. 
• איכרים בימים הביניים למשל לא הרגישו שיש להם "מלאי מוגבל" של זמן או שעליהם להימנע מ-"לבזבז" אותו. לא היה להם שום לחץ להשלים משימות בקצב כזה או אחר.
• ברקמן קורא לתפיסת הזמן הזו "זמן עמוק" ("Deep Time"), ולתפיסת הזמן הנפוצה כיום "זמן שעון" ("Clock Time"). תפיסת "זמן שעון" היא שגורמת לאנשים להתייחס לזמן כמשאב ולהרגיש שצריך להשתמש בו בצורה היעילה ביותר שאפשר.
• תפיסת "זמן שעון" אחראית גם לתחושה שתמיד צריך להספיק לעשות יותר. הבעיה בניסיון להספיק כמה שיותר היא שמדובר במטרה אבודה מראש. הסטנדרט לעולם ימשיך לעלות: אם עובדת מסויימת תצליח להשלים יותר משימות מבדרך כלל, מאותו רגע היא תתחיל לקבל יותר עבודה באופן קבוע. 
• לא מדובר כאן בעניין כמותי בלבד...