The Innovator's Dilemma

הנקודות החשובות בקצרה

• הכלכלן קלייטון מ. כריסטנסן ידוע כמי שהגה לראשונה את המושג "חדשנות משבשת" ("Disruptive Innovation"): התופעה בה חברות מובילות מאבדות את השליטה בשוק, ואף נסגרות, כתוצאה ממפגש עם חדשנות ושינויים – גם כשהן מנוהלות לתפארת.
• כריסטנסן רצה להבין מדוע מקרים מהסוג הזה מתרחשים שוב ושוב לאורך ההיסטוריה, במגוון תעשיות שונות. ההסברים הנפוצים לכך (כמו מזל שנגמר או קושי להתמודד עם טכנולוגיה מורכבת) לא הניחו את דעתו, והוא החליט לערוך מחקר עומק כדי למצוא את הסיבה האמיתית לתופעה. 
• בספר "The Innovator's Dilemma" מציג כריסטנסן את המחקר שערך, כמו גם את המסקנה המפתיעה אליה הגיעה: אותן שיטות ניהול שהפכו חברות למובילות – היו גם אלה שהביאו להיעלמותן כאשר הן פגשו את מה שהוא מכנה "טכנולוגיה משבשת". 
• התיאוריה שניסח כריסטנסן מתבססת על הבחנה בין שני סוגים של טכנולוגיות:
  • "טכנולוגיה מקיימת" ("Sustaining Technology") – טכנולוגיה שמאפשרת לשפר ביצועים של מוצר קיים, מבלי לייצר שינוי דרסטי בתעשייה עצמה. 
  • "טכנולוגיה משבשת" ("Disruptive Technology") – טכנולוגיה שמובילה ליצירת מוצר חדש, אאשר גם אם בגלגוליו הראשונים הביצועים שלו נחותים לעומת מוצרים קיימים, בטווח הארוך הוא צפוי לתפוס את מקומם ולשנות את התעשייה כולה.
• השקעה אגרסיבית במוצרים ובשירותים שהלקוחות הרווחיים ביותר מעוניינים בהם מובילה לתוצאות עסקיות מעולות – כל עוד אין בסביבה טכנולוגיה משבשת; אך כאשר טכנולוגיה כזו נכנסת לתמונה, צריך לשנות כיוון ולהכיר ב-"חוקי החדשנות המשבשת" ("Principles of Disruptive Innovation"): 
  1. "תיאוריית התלות במשאבים" ("Theory of Resource Dependence") – בתחילת דרכה, כל טכנולוגיה משבשת היא כמעט תמיד חסרת ערך עבור רוב הלקוחות, ולכן גם איננה רווחית. מכיוון שחברות גדולות תלויות בלקוחות הקיימים שלהן (שדורשים מוצרים שהם כבר מכירים ואוהבים), ובמשקיעים שלהן (שדורשים לראות צמיחה עקבית), הן אינן יכולות להפנות מספיק משאבים לפיתוח מוצרים חדשניים שאין להם ביקוש והם לא רווחיים...