ידע וכלים חדשים כל חודש, מספרי עיון מובילים 📚 לחודש ניסיון בחינם ←

על מה הספר

1 דק' קריאה

קרול ס' דווק, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד ומרצה עולמית בתחום המוטיבציה והאישיות, גילתה אחרי עשרות שנות מחקר את עוצמתם של דפוסי החשיבה. בספר "כוחה של נחישות" היא מסבירה מה הם דפוסי החשיבה ואיך הם משפיעים בצורה דרמטית כמעט על כל תחום בחיים. בין אם זה בלימודים, בעסקים, באמנות או בספורט, דווק מראה בספר כיצד כל אחד יכול להשתמש בדפוס החשיבה הנכון כדי להגיע להישגים מדהימים.

איך הספר

1 דק' קריאה

"כוחה של נחישות" הוא ספר מפתיע. מצד אחד, הרעיון הבסיסי שלו פשוט ועושה היגיון כבר מהרגע הראשון. מצד שני, הוא עדיין מצליח לעשות סדר, להפיל אסימונים, ולתת כלים מעשיים לשינוי מיידי ומשמעותי בחיים. בניגוד להרבה ספרים אחרים בתחום, "כוחה של נחישות" מבוסס כולו על מחקרים וניסויים אקדמיים ארוכי שנים, ונחשב בצדק לקריאה חובה עבור כל הורה, מורה ומנהל. לא בכדי הספר הזה משפיע עד היום על הדרכים בהן מתנהלים בתי ספר, אוניברסיטאות, עסקים וחברות רבות ברחבי העולם.

הנקודות החשובות בקצרה

3 דק' קריאה
  • דפוס חשיבה הוא אוסף אמונות שמושרשות עמוק אצל אדם, ומשפיעות על ההחלטות, הבחירות והמעשים שלו.
  • באמצעות שורה של מחקרים וניסויים גילתה פרופסור קרול ס' דווק, מחברת הספר "כוחה של נחישות", שלבני אדם יש שני דפוסי חשיבה שונים: "דפוס חשיבה מקובע" ("Fixed Mindset"), ו-"דפוס חשיבה צומח" ("Growth Mindset").
  • על פי דווק, אנשים בעלי דפוס חשיבה מקובע מאמינים שהיכולות, הכישרונות והאינטליגנציה איתם נולדו קבועים ולא ניתנים לשינוי. הם מרגישים צורך מתמיד להוכיח שהם מספיק מוכשרים וחכמים, ומעדיפים להימנע מכל אתגר שעלול להוכיח שהיכולות שלהן אינן מספיקות.
  • אנשים בעלי דפוס חשיבה צומח מאמינים שעם מספיק השקעה ניתן לשפר ולפתח כל יכולת או כישרון. הם רואים באתגרים הזדמנות ללמוד ולהתפתח, מבינים שכישלון הוא חלק מתהליך למידה ושואבים ממנו מוטיבציה והשראה.
  • אנשים בעלי דפוס חשיבה מקובע תופסים לקיחת סיכונים והשקעת מאמץ כדברים שליליים, והם מסוגלים לוותר אפילו על הזדמנויות משמעותיות, רק בכדי להימנע מהסיכוי לכישלון. 
  • דפוס החשיבה המקובע מוביל ללחץ רב, הופך כל כישלון לחוויה טראומטית, ופוגע ביכולת להתמודד עם אתגרים וכישלונות.
  • גם אנשים בעלי דפוס חשיבה צומח מעריכים כישרון, אבל נותנים הרבה יותר משקל לעבודה קשה. הם שואבים תחושת הישג מהמאמץ עצמו, ומסוגלים להנות מהעשייה ומהדרך שהם עוברים גם כשהיא מלאה קשיים ומכשולים.
  • דפוסי החשיבה אינם מוגבלים רק ליכולות אינטלקטואליות או מקצועיות, והם רלוונטיים ומשפיעים בכל תחומי החיים.
  • דווק טוענת בספר שדפוסי החשיבה השונים באים לידי ביטוי גם במערכות יחסים: אנשים משליכים את דפוסי החשיבה שלהם גם על בני או בנות הזוג שלהם, וגם על מערכות היחסים עצמן.
  • כולם נולדים עם דפוס חשיבה צומח – אבל מרגע שמפתחים מודעות ותחושת ערך עצמית, רוב הילדים מתחילים לפחד מאתגרים וכישלונות. בדרך כלל אלה ההורים והמורים שאחראים לכך.
  • דפוסי החשיבה של הורים ומורים משפיעים באופן ישיר על דפוסי החשיבה של ילדים. הורים ומורים צריכים לשמש דוגמה חיה לדפוס החשיבה הצומח עבור ילדים.
  • פעמים רבות הורים ומורים כלל לא מבינים שהדברים שהם אומרים לילדים, כמו גם הפעולות שהם עושים, מובילים לתוצאות הפוכות מאלה שרצו להשיג. כך למשל כשמחמיאים לילד על יכולת או כישרון, ולא על עצם השקעת המאמץ וההתקדמות, משדרים לילד מסר – גם אם באופן בלתי מודע – של דפוס חשיבה מקובע.
  • תמיד ניתן לשנות דפוסי חשיבה, אך חשוב לזכור שגם כשמצליחים לעשות את השינוי – לא ניתן להיפטר מדפוס החשיבה הישן לתמיד. גם אחרי שינוי של דפוס חשיבה צריך להמשיך לטפח אותו ולשמור עליו, כדי שלא לחזור לדפוס החשיבה הישן.
  • דווק מציעה מס' דרכים לאימוץ דפוס החשיבה הצומח ולשמירה עליו לאורך זמן:
    • לנתח את אירועי היום בצורה חיובית, במקום בצורה ביקורתית ושיפוטית
    • להתמודד עם בעיות במקום לברוח, להתעלם או להדחיק אותן
    • לתכנן מראש ביצוע פעולות אשר דורשות מאמץ
    • להמשיך לעשות ולפעול גם כשקשה או כשאין מצב רוח
  • לדפוסי החשיבה יש השפעה משמעותית גם בעסקים. מכיוון שהתרבות בעולם העבודה כיום מקדשת כישרון, ברוב העסקים והחברות רווחת תרבות ארגונית שמבוססת על דפוס חשיבה מקובע.
  • תרבות ארגונית שמבוססת על דפוס חשיבה מקובע מעודדת את העובדים להימנע מאתגרים, לא להודות בטעויות ולא להתמודד עם כישלונות.
  • דווק מציעה לבנות תרבות ארגונית בעסק על בסיס דפוס החשיבה הצומח:
    • להעסיק עובדים בעלי דפוס חשיבה צומח, גם אם הכישורים שלהם קצת פחות טובים
    • להתייחס לעובדים כשווים
    • לא לאפשר לעובדים מסויימים לחשוב שהם חשובים או ראויים יותר מאחרים
    • לעודד עובדים להעביר ביקורת בונה, גם כלפי בכירים מהם

מה אפשר לעשות מחר בבוקר

1 דק' קריאה
  1. זהו את דפוס החשיבה הנוכחי שלכם. זכרו שיכולים להיות לכם דפוסי חשיבה שונים בתחומים שונים. האם אתם מאמינים שניתן לשנות את רמת האינטליגנציה איתה נולדתם, או שהיא נשארת פחות או יותר קבועה לאורך החיים? האם אתם מאמינים שניתן לשנות את הכישרון האומנותי איתו נולדתם, או שהוא נשאר פחות או יותר קבוע לאורך החיים? אתם יכולים גם להיעזר במבחן הזה והזה.
  2. אמצו דפוס חשיבה צומח. נסו לנתח כל אירוע שקורה לכם במהלך היום מזווית ראייה חיובית, וחפשו מה אפשר ללמוד ואיזה ערך אפשר להפיק מזה. התמודדו עם בעיות במקום לדחות אותן. חשבו מה אתם צריכים לעשות, וקבעו לעצמכם זמן ומיקום מוגדרים בהם תעשו את זה. אל תוותרו גם כשאין לכם מצב רוח או כשהדברים נעשים קשים. זכרו שדפוס חשיבה צומח צריך לתחזק לאורך הזמן.
  3. שלבו את דפוס החשיבה הצומח בעסק שלכם. התייחסו לעובדים שלכם כשווים. עודדו אותם להעביר ביקורת בונה אחד על השניה, וגם עליכם. קחו בחשבון גם את דפוס החשיבה של עובדים פוטנציאליים, לא רק את הכישורים שלהם. התחילו למדוד מאמץ, התקדמות ולמידה, לא רק תוצאות ושורות תחתונות. אפשר להשתמש במדריך הזה או הזה.

הרעיונות המרכזיים

10 דק' קריאה

מה הם דפוסי חשיבה?  

במהלך שנות ה-90 פרופסור קרול ס' דווק, מחברת הספר "כוחה של נחישות", יחד עם עוזרת המחקר שלה מרי בנדורה, ניסו להבין מדוע תלמידים מסויימים מרימים ידיים כשהם נתקלים בקושי או אתגר – בעוד שתלמידים אחרים שומרים על אופטימיות וממשיכים להשקיע ולנסות להתמודד.
דווק ובנדורה גילו להפתעתן שהתלמידים שהרימו ידיים האמינו שהאינטליגנציה והיכולות השכליות שלהם הן תכונות מולדות, כלומר קבועות ולא ניתנות לשיפור, בעוד שהתלמידים ששמרו על אופטימיות והמשיכו להשקיע האמינו כי אינטליגנציה ויכולות שכליות הן תכונות נרכשות אשר תמיד ניתן לשפר.

הגילוי הזה היה הבסיס לתיאוריה המפורסמת של דווק, על פיה לבני אדם יש שני דפוסי חשיבה שונים: "דפוס חשיבה מקובע" ("Fixed Mindset"), ו-"דפוס חשיבה צומח" ("Growth Mindset").
דפוס חשיבה, או "מיינדסט", הוא למעשה אוסף של הנחות, גישות ואמונות, שמושרשות עמוק אצל אדם, משפיעות על קבלת ההחלטות שלו ומכתיבות את הבחירות והמעשים שלו.

על פי דווק, אנשים בעלי דפוס חשיבה מקובע מאמינים שהיכולות, הכישרונות והאינטליגנציה איתם נולדו הם קבועים ולא ניתנים לשינוי. הם מרגישים צורך מתמיד להוכיח שהם מספיק מוכשרים ומספיק חכמים, ולכן הם גם מעדיפים להימנע מכל אתגר שדורש מאמץ – מפחד שיכשלו ויגלו שהיכולות שלהן אינן מספיקות.
לעומתם, אנשים בעלי דפוס חשיבה צומח מאמינים שעם מספיק השקעה ניתן לשפר ולפתח כל יכולת או כישרון. הם רואים באתגרים הזדמנות ללמוד ולהתפתח, מבינים שכישלון הוא חלק מתהליך למידה ושואבים ממנו מוטיבציה והשראה.

בניסוי שערכה דווק יחד עם חוקרים נוספים מאוניברסיטת "קולומביה" נמצא שהשוני בין דפוסי החשיבה ניכר אפילו בגלי המוח של המשתתפים (!).

דמיינו שהיה לכם יום גרוע במיוחד. הפרוייקט שעבדתם עליו תקופה לא הצליח כמו שציפיתם, עמדתם בפקק אימתני בדרך הביתה, וכשכבר סוף סוף הגעתם הביתה גיליתם שבן או בת הזוג שלכם לא הספיקו לעשות קניות, ועכשיו אין לכם מה לאכול.
אנשים בעלי דפוס חשיבה מקובע ירגישו שכל העולם נגדם וששום דבר לא הולך להם. במקום להתמודד עם הדברים שקרו הם יעדיפו להעביר שעות בצפייה בטלוויזיה או ללכת לישון.

אנשים בעלי דפוס חשיבה צומח לעומת זאת, ירגישו שהם צריכים להשקיע קצת יותר בעבודה, ולתזמן טוב יותר את היציאה הביתה כדי להימנע מפקקים. הם ינסו להתעניין בבן או בת הזוג שלהם, שאולי עבר גם עליהם יום קשה ולכן לא הספיקו לעשות קניות, ויבדקו למה הפרוייקט שלהם לא הצליח כמו שקיוו ומה אפשר ללמוד מזה להבא.

דפוס חשיבה מקובע לעומת דפוס חשיבה צומח

להעריך מאמץ במקום כישרון ולא לפחד להיכשל 

הצייר והפסל האיטלקי המפורסם מיכלאנג'לו אמר פעם: "אם אנשים היו יודעים כמה קשה הייתי צריך לעבוד כדי להגיע אל רמת המומחיות שלי, זה לא היה נראה להם כל כך נפלא". אנשים נוטים להעריך יותר הישגים "טבעיים", שהושגו "ללא מאמץ". לכן זה לא מפתיע שאנשים בעלי דפוס חשיבה מקובע תופסים לקיחת סיכונים והשקעת מאמץ כדברים שליליים, שעלולים להוכיח שלא היו להם מספיק כישרון או יכולות טבעיות. מבחינתם אין ערך בתהליך של למידה או של שיפור. או "שיש לך את זה", או שלא.

אנשים בעלי דפוס חשיבה מקובע מסוגלים לוותר אפילו על הזדמנויות משמעותיות, רק בכדי להימנע מהסיכוי לכישלון. דווק כותבת בספר על מחקר שערכה יחד עם חוקרים נוספים מאוניברסיטת הונג קונג, בו הוצע לסטודנטים באוניברסיטה שאינם שולטים בשפה האנגלית להשתתף בחינם בקורס לשיפור האנגלית שלהם. מכיוון שהלימודים באוניברסיטת הונג קונג מתקיימים אך ורק באנגלית, הקורס היווה הזדמנות משמעותית עבור אותם סטודנטים לשפר את סיכויי ההצלחה שלהם בלימודים. דווק לא הופתעה לראות שסטודנטים בעלי דפוס חשיבה צומח עטו על ההזדמנות להירשם לקורס, בעוד שסטודנטים בעלי דפוס חשיבה מקובע העדיפו להימנע מההשתתפות בקורס.

דפוס החשיבה המקובע מוביל ללחץ רב, ולתחושה מתמדת שאנחנו צריכים לעשות הכל בצורה "מושלמת". הוא מגביל את ההישגים שלנו, וגורם לנו לחשוב שהאנשים הכי קרובים לנו רק מחכים שניכשל. אבל יותר מהכל, דפוס החשיבה המקובע הופך כל כישלון לחוויה טראומטית, ופוגע ביכולת להתמודד עם אתגרים וכישלונות. אם כישרון ויכולת טבעית הם מה שחשוב, ואם כישלון משמעותו שאין לנו מספיק כישרון או יכולת טבעית, איזו סיבה יש לנו להמשיך להשקיע במשהו אחרי שנכשלנו בו?

אומנם גם אנשים בעלי דפוס חשיבה צומח מעריכים כישרון, אבל הם נותנים הרבה יותר משקל לעבודה קשה. הם יודעים שכדי לממש פוטנציאל צריך להשקיע ולהתאמץ, ושגם אנשים מוכשרים וחכמים צריכים לעבוד קשה כדי להצליח.
יתרה מכך, אנשים בעלי דפוס חשיבה צומח שואבים את תחושת ההישג שלהם מהמאמץ עצמו. הם לא מצפים שדברים יבואו להם בקלות או שיצליחו כבר מהרגע הראשון. התוצאה היא לא הדבר היחידי שחשוב להם, והם מסוגלים להנות מהעשייה שלהם ומהדרך שהם עוברים, גם כשהיא מלאה קשיים ומכשולים.

אין ספק שכישלון הוא חוויה לא נעימה גם עבור אנשים עם דפוס חשיבה צומח – אבל הכישלון הזה לא מגדיר אותם. הם רואים בכישלון חוויה מלמדת שצריך להתמודד איתה, והופכים אותו למוטיבציה להצליח יותר בפעם הבאה שינסו.

דפוסי החשיבה רלוונטיים ומשפיעים בכל תחומי החיים 

גם אנשים שמאמינים כי ניתן לשפר יכולות שכליות עם מספיק השקעה, לרוב משוכנעים שהצלחה בספורט או באמנות תלויים בעיקר בכישרון איתו נולדת. בניגוד למה שמקובל לחשוב, דפוסי החשיבה אינם מוגבלים רק ללימודים או יכולות מקצועיות. העובדה שיש אנשים מוכשרים, שמסוגלים להצטיין בכדורגל או לצייר מדהים באופן טבעי וללא מאמץ – לא אומרת שאחרים לא יכולים להגיע לאותם הישגים, אם הם רק ישקיעו מספיק. הכל תלוי בדפוס החשיבה.

האמת היא שלא תמיד המוכשרים ביותר הם אלו שמצליחים. ברוב המקרים דווקא אלו שמוכנים להשקיע הכי הרבה הם אלו שמצליחים. כוכב הכדורגל כריסטיאנו רונאלדו למשל, לא היה הילד הכי מוכשר בקבוצה. בארוס סוזה, הסנדק של רונאלדו, סיפר בראיון שבתור ילד רונאלדו כלל לא היה יוצא דופן. בראיון אחר רונאלדו סיפר שאפילו אמא שלו מעולם לא חשבה שהוא יהיה כדורגלן מקצועי. אבל רונאלדו עבד קשה יותר מכולם: הוא תמיד היה הראשון שהגיע לאימונים והאחרון שעזב אותם. כששיחק במנצ'סטר יונייטד לראשונה הוא היה מכריח את שוער הקבוצה, אדווין ון דר סאר, להישאר איתו שעות אחרי שהאימון כבר נגמר – רק כדי שיוכל להמשיך להתאמן ולהשתפר.

דווק טוענת בספר שדפוסי החשיבה השונים באים לידי ביטוי גם במערכות יחסים. לטענתה, אנשים משליכים את דפוסי החשיבה שלהם לא רק על עצמם, אלא גם על בני או בנות הזוג שלהם, ועל מערכות היחסים עצמן. אנשים בעלי דפוס חשיבה מקובע מאמינים שלא הם ולא הפרטנרים שלהם מסוגלים לשנות את תכונותיהם, ולכן גם מערכת היחסים עצמה – על שלל המאפיינים והדינמיקה שלה – לא ניתנת לשינוי.
הם חושבים שלמערכת יחסים שדורשת השקעה אין כל סיכוי להצליח, שבני זוג תמיד צריכים להסכים אחד עם השני, ושבעיות בתקשורת או במערכת היחסים הן אינדיקציה לתכונות בעייתיות של בן או בת הזוג.

אנשים בעלי דפוס חשיבה צומח לעומת זאת, מתעלים על הנטייה הטבעית להאשים את הצד השני. הם מנסים להבין את הבעיה ולתקן אותה יחד עם בן או בת הזוג שלהם. הם מבינים שכל מערכת יחסים דורשת השקעה ומאמץ, שאין מערכת יחסים שאין בה חילוקי דעות, ושהרבה יותר חשוב לדעת לתקשר כמו שצריך – מאשר לקוות להבנה "אוטומטית" ועיוורת בין בני הזוג.

הורים ומורים משפיעים על דפוסי חשיבה של ילדים

כולנו נולדים עם דפוס חשיבה צומח – אבל מרגע שאנחנו מפתחים מודעות ותחושת ערך עצמית, רובנו מתחילים לפחד מאתגרים וכישלונות. אנחנו חוששים שלא נראה חכמים או מוכשרים מספיק בעיני הורינו, בעיני חברינו, או אפילו בעיני עצמנו. בדרך כלל אלה ההורים והמורים שלנו שאחראים לכך.

דפוסי החשיבה של הורים ומורים משפיעים באופן ישיר על דפוסי החשיבה של ילדים. בגיל צעיר, כל מילה ופעולה משדרות מסר לילדים, וילדים קולטים הכל. הורים ומורים צריכים לשמש מודל לחיקוי ודוגמה חיה לדפוס החשיבה הצומח עבור ילדים. פעמים רבות הורים ומורים כלל לא מבינים שהדברים שהם אומרים לילדים, כמו גם הפעולות שהם עושים, מובילים לתוצאות הפוכות מאלה שרצו להשיג.

כך למשל כשהורים מחמיאים לילד על יכולת או כישרון, ולא על עצם השקעת המאמץ וההתקדמות, הם משדרים לילד מסר – גם אם באופן בלתי מודע – של דפוס חשיבה מקובע.
כשאתם אומרים לילדה שלכם: "ואו, הצלחת לפתור את הפאזל הזה כל כך מהר, את פשוט גאון!" – אתם בעצם אומרים לה: "אם את לא מצליחה לפתור פאזלים מהר, את כנראה לא מספיק חכמה". במקום זה הייתם יכולים להגיד לה: "כל הכבוד לך! התרכזת, התאמצת, והצלחת לפתור את הפאזל! אנחנו מאוד גאים בך על ההשקעה!".

במחקר שערכה דווק בשנת 1999, יחד עם קלאודיה מולר ומליסה קאמינס, מאות תלמידים בגילאים שונים היו צריכים לענות על 10 שאלות מאתגרות. לאחר שענו על השאלות, חלק מהתלמידים קיבלו מחמאות על היכולת שלהם, בעוד האחרים קיבלו מחמאות על המאמץ וההשקעה שלהם. בשלב זה ביצועיהם של התלמידים היו דומים, ואז ניתנה לתלמידים האפשרות לבחור את המטלה הבאה שלהם. התלמידים שקיבלו מחמאות על היכולת שלהם סירבו לבצע מטלות קשות יותר, והעדיפו לבחור במטלות דומות לאלו שכבר עשו. לעומתם, 90% מהתלמידים שקיבלו מחמאות על המאמץ וההשקעה בחרו לבצע מטלה חדשה ומאתגרת יותר. יתרה מכך, ביצועיהם של התלמידים שקיבלו מחמאות על היכולת התדרדרו, אפילו שקיבלו מטלות באותה רמת קושי. ביצועיהם של התלמידים שקיבלו מחמאות על המאמץ וההשקעה לעומת זאת, עלו בהדרגה על אף שהמטלות שבחרו היו קשות יותר.

אותו עקרון בא לידי ביטוי גם בהתמודדות עם כישלונות. כשהילד שלנו מפסיד בתחרות למשל, הנטייה הטבעית שלנו היא לנסות ולגונן עליו מפני הכישלון. אנחנו אומרים לו שהגיע לו לזכות, שהוא היה הכי טוב, ושהוא בטוח ינצח בפעם הבאה. התגובה הזו אומנם עוזרת להתמודד עם האכזבה המיידית של הילד, אבל היא לא נותנת לו שום כלי להתמודד עם הכישלון. במקום זה יהיה נכון יותר להזדהות עם האכזבה של הילד, להכיר בכך שהיכולת שלו כרגע לא מספיקה לזכייה בתחרות, ולעודד אותו ללמוד מהכישלון ולהמשיך להשקיע במטרה להצליח יותר בפעם הבאה.

לשנות דפוס חשיבה ולשמור עליו לאורך זמן

זה אומנם לא קל, אך תמיד ניתן לשנות דפוסי חשיבה. יחד עם זאת, חשוב לזכור שגם כשאנחנו מצליחים לעשות את השינוי – אין זה אומר שנפטרנו מדפוס החשיבה הישן לתמיד.

דווק מעידה על עצמה בספר שגם כיום, לאחר עשרות שנים של עיסוק בתחום, כשמשהו משתבש בחייה האינסטינקט הראשוני שמתעורר אצלה הוא של דפוס החשיבה הישן והמקובע. אבל דווק לא נותנת לדפוס החשיבה הישן להשתלט עליה, ומהר מאוד היא מצליחה להסתכל על הדברים מפרספקטיבה של דפוס החשיבה הצומח.
בדיוק כמו שאחרי דיאטה מוצלחת צריך לשמור על תפריט מאוזן כדי לא לחזור למשקל עודף, כך אחרי שינוי דפוס חשיבה צריך להמשיך לטפח אותו ולשמור עליו – כדי לא לחזור לדפוס החשיבה הישן. אז איך משנים דפוס חשיבה?

ראשית, עצם הידיעה על קיומם של דפוסי החשיבה השונים ועל היתרונות שבדפוס החשיבה הצומח יכולה לחולל לבדה שינוי משמעותי אצל אנשים. דווק מספרת שבאחד הניסויים שערכה, הספיק לתת לתלמידים לקרוא מאמר אודות דפוס החשיבה הצומח כדי לראות שינוי מיידי בשטח.

מעבר לכך, דווק מציעה מס' דרכים שונות שיכולות לעזור באימוץ דפוס החשיבה הצומח, ובשמירה עליו לאורך זמן:

  • לנתח את אירועי היום בצורה חיובית – בין אם במודע ובין אם לאו, כולם מנהלים "רישום" פנימי של כל הדברים שקורים להם במהלך היום, יחד עם פרשנות כיצד כל דבר כזה משפיע עליהם. דפוסי החשיבה הם המסגרת לתהליך הרישום והפרשנות. במקום להיות ביקורתיים ושיפוטיים, עדיף להתמקד במה שניתן ללמוד מהדברים שקורים במהלך היום, או בערך שניתן להפיק מהם.
  • להתמודד עם בעיות – אנשים בעלי דפוס חשיבה מקובע נוטים לברוח או להתעלם מבעיות. במקום זה עדיף לנסות להתמודד עם הבעיות באופן מיידי, ולא להדחיק אותן.
  • לתכנן מראש פעולות שדורשות מאמץ – בדומה לדיוויד אלן בספר "לגרום לדברים לקרות", דווק ממליצה לבנות תוכנית פעולה קונקרטית ופשוטה לפעולות קשות שדורשות מאמץ. תוכנית כזו צריכה לכלול מועד, מיקום, ודרך ביצוע ברורים ומדוייקים.
  • להמשיך לפעול גם כשקשה – במקום להשתמש במצב רוח ירוד או הרגשה רעה כתירוץ להימנע ממאמץ, חשוב להוציא לפועל את תוכניות הפעולה ולהמשיך להתקדם גם כשקשה.

לבנות תרבות ארגונית בעסק על בסיס דפוס חשיבה צומח

לדפוסי החשיבה יש השפעה עמוקה ומשמעותית גם בעסקים. מכיוון שהתרבות בעולם העבודה כיום מקדשת כישרון (כמעט כל מודעת דרושים היום מתייחסת למועמדים פוטנציאליים כ-"טאלנטים" למשל), ברוב העסקים והחברות רווחת תרבות ארגונית שמבוססת על דפוס חשיבה מקובע.

תרבות ארגונית שמבוססת על דפוס חשיבה מקובע מעודדת את העובדים להימנע מאתגרים, לא להודות בטעויות שלהם ולא לטרוח לתקן אותן. בתרבות ארגונית שמבוססת על דפוס חשיבה מקובע העובדים לא מסוגלים להתמודד עם כישלונות – ועל פי אריק רייס, מחבר הספר "The Lean Startup", זו אולי התכונה החשובה ביותר לעסק שרוצה לצמוח ולהתפתח.

דווק מזהירה בספר מפני מה שהיא מכנה "מחלת המנכ"ל" ("CEO Disease"): יצירת מציאות שכל תכליתה היא לפאר את המנכ"ל ולהאדיר את הכישורים שלו. זה בדרך כלל מלווה בהתנכלות לעובדים שמביעים דעה שונה, הטלת האשמה בטעויות על אחרים וקידום "יס-מנים" לתפקידי מפתח.
גם ג'ים קולינס וג'רי פוראס מציינים בספרם "לנצח נבנו" שכשמנכ"ל מתחיל לחשוב שהוא גאון שיודע הכל, סיכויי ההצלחה של החברה פוחתים משמעותית. רבים טוענים שזה בדיוק מה שקרה לאדם נוימן כשעמד בראש חברת "WeWork".

כדי להימנע מ-"מחלת המנכ"ל", דווק מציעה לבנות את התרבות ארגונית בעסק על בסיס דפוס החשיבה הצומח:

  • העסיקו עובדים בעלי דפוס חשיבה צומח, גם אם הכישורים שלהם קצת פחות טובים.
  • אל תאפשרו לעובדים מסויימים לחשוב שהם חשובים או ראויים יותר מאחרים.
  • עודדו את העובדים להעביר ביקורת בונה, גם כלפי בכירים מהם.
  • התייחסו לעובדים כשווים וכשותפים לדרך.

תרבות ארגונית שמבוססת על דפוס חשיבה צומח יכולה להזניק כל עסק קדימה. מיקרוסופט גילתה את זה כבר ב-2018. עכשיו זה התור שלך.