"בעבר, זהב שימש להסדרת תשלומים בין בנקים מרכזיים וככלי לצבירת עושר ושמירה על ערכו לאורך זמן. מרגע שממשלות החרימו את הזהב והחלו לייצר כסף משלהן שאינו צמוד לזהב, כבר לא ניתן להסדיר תשלומים באמצעות זהב, והמסחר הבינלאומי סובל מבעיות עמוקות. ביטקוין נוצר כאלטרנטיבה עצמאית מאפס, שלא נזקקת למתווכים ויכולה לפעול לחלוטין מחוץ למערכת הכלכלית המשובשת הזו."
תוכן עניינים
על מה הספר
1 דק' קריאהב-"The Bitcoin Standard" מסביר הכלכלן סייפדין עמוס את ההיסטוריה המרתקת של הכסף: איך מטבעות שונים התפתחו, איזה יתרונות שונים הובילו אותם לקבל את מעמדם הכלכלי ואיזה חסרונות גרמו להם להפסיד אותו, מה אנחנו יכולים ללמוד מכל זה ואיך ביטקוין תוכנן במיוחד כדי להשתמש באותם יתרונות אבל ללא החסרונות המסוכנים. עמוס סוקר את ההיבטים החברתיים, תרבותיים, פוליטיים וכלכליים ומראה למה ביטקוין עשוי להיות גורם משמעותי בכסף ובכלכלה של העתיד.
איך הספר
1 דק' קריאה"The Bitcoin Standard" הוא בעצם קורס מזורז במאקרו כלכלה. הספר מלא במידע חשוב ומרתק על כסף, כלכלה, וההיסטוריה האנושית – מידע שכל מי שכסף מעניין אותו אפילו מעט צריך להכיר. סייפדין עמוס שופך הרבה אור ועושה המון סדר בכל הקשור בביטקוין ובתפקידיו, מה שעוזר מאוד להבין טוב יותר את המשמעויות של כסף דיגיטלי. יחד עם זאת, כדאי לדעת שעמוס קיצוני ומוטה בדעותיו ולכן חשוב להפעיל גם חשיבה ביקורתית בעת קריאת הספר.
הנקודות החשובות בקצרה
4 דק' קריאה- כדי להבין את המשמעות של ביטקוין (Bitcoin), תחילה יש להבין מה זה כסף, מהם תפקידיו, איך הוא נוצר ומה החסרונות שלו כיום.
- כסף הוא אמצעי תשלום אחיד ומוסכם, שהתפתח באופן טבעי כפתרון לבעיות השונות של סחר החליפין ומאפשר לשוק ולכלכלה לצמוח ביחס ישיר לכמות האנשים שמסכימים להשתמש באותו כסף.
- כמעט כל מוצר או סחורה יכולים לשמש ככסף, ורבים כבר שימשו בעבר: מלח, חרוזים, צדפות, אבנים, זהב, נייר, טבק, מראות ועוד.
- הגישות הנפוצות למאקרו-כלכלה מגדירות לכסף 3 תפקידים עיקריים: אמצעי לביצוע מסחר, כלי לצבירת עושר ושמירת ערך, ויחידת מידה כלכלית אחידה.
- כשכסף מסויים מתחיל לשמש ככלי לצבירת עושר, הביקוש אליו מתחיל לעלות. כתוצאה מכך גם המחיר שלו מתחיל לעלות, והאינטרס לייצר עוד ממנו מתחזק. כשמלאי הכסף הקיים גדל בצורה משמעותית תוך זמן קצר, המחיר שלו מתחיל לרדת והכסף בהכרח מאבד מערכו בתהליך אינפלציוני.
- כסף שקשה להגדיל את המלאי הקיים שלו נקרא גם כסף "קשה" או "קשיח", והיחס בין מלאי הכסף הקיים לקצב הייצור של כסף חדש מהווה אינדקציה למידת ה-"קשיחות" שלו.
- כסף קשיח יכול לייצר יציבות, להגדיל את הביטחון העתידי בכוח הקניה של הון שנצבר ולהוביל לשגשוג ועליה כללית ברמת החיים. כסף "רך" עלול להוביל לאינפלציה מהירה, לשחיקת ערך הכסף (ואף להפסקת השימוש בו), למחיקת הון וחסכונות ולדרדור החברה כולה.
- לקראת סוף המאה ה-17, ובעקבות התפתחויות בתחומי הבנקאות והתקשורת, באירופה החלו להשתמש בשטרות כסף מנייר שהנפיקו בנקים כנגד מטבעות זהב.
- לאט לאט מדינות שונות החלו לבחור במדיניות מוניטרית של "תקן זהב" – הגדרת כמות זהב קבועה מראש ובלתי ניתנת לשינוי שכל שטר כסף שווה, ו-"הצמדת" מלאי שטרות הכסף לזהב במדינה.
- מסוף המאה ה-19 ועד תחילתה של מחלמת העולם הראשונה ב-1914 מדינות רבות ברחבי העולם אימצו את תקן הזהב, ובכך יצרו "תקן זהב בינלאומי" בו הזהב משמש כסוג של מטבע אוניברסלי...
רוצה להמשיך לקרוא את הסיכום?
התובנות והכלים הכי חשובים מהספר הזה ומשאר הספרים באתר, זמינים למנויים שלנו מכל מקום ובכל זמן.
חוץ מהסיכומים שכבר יש באתר, בכל חודש יחכו לך 2 סיכומים חדשים של ספרים מקצועיים מובילים במגוון תחומים! כל סיכום כזה מורכב ממס' חלקים ומכיל בין היתר: רעיונות מרכזיים מהספר, דברים שאפשר לקחת מהספר וליישם מחר בבוקר, מקורות נוספים להעמקה ואת הנקודות הכי חשובות מהספר בקצרה.
הגיע הזמן להצטרף למאות מנהלים, פרילנסרים ובעלי עסקים שכבר לומדים ומתפתחים איתנו במועדון הספרים המקצועי 📚
חודש ניסיון חינם! אפשר לבטל בלי התחייבות ובלי שאלות 🙂
עוד סיכומים שכדאי לקרוא
