The Unthinkable

הנקודות החשובות בקצרה

• אמנדה ריפלי היא עיתונאית, סופרת, ושותפה מייסדת בחברת המדיה וההדרכה "Good Conflict". את הספר "The Unthinkable" היא כתבה בניסיון לענות על שתי שאלות מרכזיות: מי הם האנשים שמצליחים לשרוד ולתפקד טוב יותר בזמן אסון, ולמה זה קורה. 
• בעידן המודרני אסונות הופכים תכופים יותר ויקרים יותר, אבל ניתן לשפר את סיכויי ההישרדות בזמן אסון כאשר מגיעים אליו "מוכנים" יותר.
• בדקות הראשונות אחרי אסון, ולעיתים אפילו בשעות הראשונות, כוחות ההצלה לא תמיד מצליחים להגיע לאזור. "האנשים הרגילים" הם אלה שצריכים להתמודד עם המצב בכוחות עצמם – והידיעה או חוסר הידיעה מה עליהם לעשות היא שתקבע את תוצאות האירוע.
• ריפלי טוענת כי בזמן אסון באה לידי ביטוי "אישיות האסון" ("Disaster Personality") שלך, והיא לא בהכרח תואמת את האישיות הרגילה שלך. רוב הסיכויים שהתפקוד שלך בזמן אסון יהיה שונה מאוד מאיך שדמיינת אותו.
• במהלך התרחשותו של אסון אנשים עוברים בין שלושה שלבים אותם ריפלי מכנה "קשת ההישרדות" ("Survival Arc"): "הכחשה" ("Denial"), "התלבטות" ("Deliberation"), ו-"הכרעה" ("The Decisive Moment").
• משך הזמן והעוצמה של כל שלב בקשת ההישרדות משתנים בין אדם לאדם. ניתן לנוע גם קדימה וגם אחורה בין השלבים, ובהחלט יתכן שאדם מסויים יחווה את אותם השלבים שוב ושוב.
• כאשר מתרחש אסון אנשים מתקשים תחילה להבין מה בדיוק קרה. לבני אדם יש קושי מובנה לזהות מצבים חריגים, והם חוששים ממבוכה חברתית לתגובה שאיננה תואמת את הסיטואציה בה הם נמצאים. זו הסיבה שהשלב הראשון בקשת ההישרדות הוא שלב ההכחשה.
• השתהות היא תגובה נפוצה לאסון בשלב ההכחשה, אולם ההכחשה יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים נוספות: קיפאון, שתיקה, צחוק, ואפילו ביצוע של פעולות חסרות כל תכלית. 
• הכחשה בזמן אסון באה לידי ביטוי גם באופן שבו אנשים מבצעים הערכת סיכונים...